השמיים כחולים היום
ושוב ינואר בלי גשם,
אני בבית
והחוץ הוא תמונה מטושטשת.
חלמתי שאני בורחת
מכלוב של ציפורים או רשת,
כל הלילה חיפשתי אותך.
בבוקר קיבלתי אי-מייל קצר ונחמד,
כתבת: היי, איפה את
ולא אמרת כלום כמעט,
וידעתי שאתה שם לבד.
וידעתי שאף אחת
לא תפסה את המקום שלי בלב שלך,
שלי בלב שלך.
ואף אחת
לא תפסה את המקום שלי בלב שלך,
שלי בלב שלך.
לפעמים אני שומעת עליך מחברים,
הם אומרים שאתה מקפיד עכשיו
על חיים מסודרים,
שאתה כבר לא מכור לדרמות
ולכבישים המהירים,
יש לך אישה שאתה אוהב ומשפחה.
אבל אני מכירה אותך
ורואה על מה אתה שומר,
גיבור חמוש בנעלי-בית,
משתיק קולות ומצנזר,
ויודעת שאתה חושב עלי,
עלי.
ויודעת שאף אחת
לא תופסת את המקום שלי בלב שלך,
שלי בלב שלך.
ואף אחת
לא תופסת את המקום שלי בלב שלך,
שלי בלב שלך.
אני רואה לך את החלומות
ורואה ממה אתה פוחד,
נשים כמוני פעם היו
שורפים על המוקד,
נישקתי לך את הנשמה
ואתה לי.
ואף אחת...
ואף אחת
לא תתפוס את המקום שלי בלב שלך,
שלי בלב שלך.
ואף אחת
לא תתפוס את המקום שלי בלב שלך,
שלי בלב שלך.