אף פעם בחיי עוד לא הרגשתי כמו עכשיו
זה גורל של איש מאוהב
מר לי ועצוב רציתי שתשוב
והיא הלכה ולא אמרה לאן
השקיתי וטיפלתי בה כל רגע מחיי
נשאתי את מרלן שלי בשתי כפות ידי
מרלן שלי מרלן
אם רק תגידי כן
מרלן שלי מרלן
את כל חיי אתן
עמדתי לילות ועוד ימים מול חלונה
ושרתי סרנדה עצובה
שלחתי לה פרחים ואלף חיוכים
כתבתי לה מילים של אהבה
השקיתי וטיפלתי בה גדלה כבר לא ילדה
אמרה שלום והסתלקה לאן איש לא ידע
מרלן שלי מרלן...
בלילה קר וגם רטוב עמדתי מול ביתה
ראיתי איש עולה במדרגות
פתאום כבה האור רעדתי מקור
גם לאיש גדול מותר לבכות
אמרו לי חברים עזוב מרלן לא בשבילך
וכמה שתרדוף היא תמיד תברח לך