מה שיש לי לומר לך הוא סתיו, הוא סתיו
לא יותר ועוד משהו רך
שאיננו עולה על הכתב
אך עולה על הדעת כל כך.
כמו התכלת הזו ברקיעים
והאור הסתוי מסביב
שאיננו בעצם כי אם, כי אם
מפרעה על חשבון האביב.
מה שיש לי לומר לך הוא זה, הוא זה
שהמון מצעדי חצוצרות
נחנקים בי בתוך החזה
כמו הנפץ בשבי הניצרות.
כמו אילמות אשר אין לה סופים
וכמו בכי אשר אין לו שפות
וכמו ים המגמגם לחופים, לחופים
אספרנטו נצחי של סופות.
מה שיש לי לומר לך בקול, בקול
הוא שכל ששמעת או ראית
עוד איננו גם רבע מכל
מה שיש לי לומר לך, פראית.
כמו השקט הרם, העולה
על פסגות הדברים הגדולים
ויודע תמיד למלא, למלא
את הרווח שבין המילים.