אחרי הכל ניצחנו וככה זה מרגיש לי
ואם את לא חושבת, אז למה את קרובה?
ולמה את שואלת על כל מה שכתבתי,
אם זה בעצם חי בי או סתם שיר אהבה?
ושוב מילים לרגע בורחות לי לאוויר
רגליים עייפות ולב דופק מהיר
ומה אם נתנשק?
האם זה משהו שאת תזכרי תמיד,
או תשכחי כשיתרחקו שפתינו?
לחשוב על זה פתאום נראה כל כך מפחיד
ומה אם נתחבק?
האם יהיה חסר עוד משהו להגיד,
או שהכל יהיה כל כך בסדר?
האם זה לא מה שחיכינו לו תמיד?
אחרי הכל נרדמנו
הערב הוא שלנו
עם אור ראשון של בוקר
את שוב צריכה לחזור
וקמנו ונפלנו, שתקנו ודיברנו
את מה שלא אהבנו השארנו מאחור
ולפעמים עדיין אני לא מרגיש שלם
הכוח בידיים מתחיל להיעלם
וחשבתי מה אם נתנשק?
האם זה משהו שאת תזכרי תמיד,
או תשכחי כשיתרחקו שפתינו?
לחשוב על זה פתאום נראה כל כך מפחיד
ומה אם נתחבק?
האם יהיה חסר עוד משהו להגיד,
או שהכל יהיה כל כך בסדר?
האם זה לא מה שחיכינו לו תמיד?
ומה אם נתרחק?
אני שואל אותך, אולי גם את עצמי
הרי פתאום אני לבד בחדר
אני שואל כי את זורמת בדמי
ומה אם נתרסק?
וכשאלך ממך האם את תזכרי
את כמה שאהבנו כשהגשם
התמזג עם הדמעות על הפנים?
ומה אם נתנשק?...