מללכת הביתה ולדבר את כל הדרך
ללצפות בהצגות
בבגדים מפוארים איתך
מנגיעה מפוחדת, ללהשתכר
להישאר ערים ולהתעורר איתך
אבל עכשיו אנחנו ישנים בקצוות של המיטה
מחזיקים משהו שאנחנו לא צריכים
כל ההזיה הזו בראשים שלנו
הולכת להוריד אותנו על הברכיים
אז בבקשה, תעזבי את זה
תני לזה להיות
למה שלא תהיי את
ואני אני?
כל מה שנשבר
תשאירי את זה לרוח
למה שלא תהיי את
ואני אני?
ואני אהיה אני
מלזרוק בגדים
על הרצפה
לשיניים וטלפיים
ולטרוק דלתות עלייך
אם זה כל מה שאנחנו חיים בשבילו
למה אנחנו עדיין עושים את זה, עושים את זה, עושים את זה?
הייתי יכול לזהות את עצמי,
מצחיק איך שהשתקפויות משתנות
כשאנחנו נהפכים למשהו אחר
אני חושב שהגיע הזמן ללכת מכאן
אז בבקשה, תעזבי את זה
תני לזה להיות
למה שלא תהיי את
ואני אני?
כל מה שנשבר
תשאירי את זה לרוח
למה שלא תהיי את
ואני אני?
ואני אהיה אני
לנסות להתאים את היד שלך
לשלי
כשאנחנו יודעים שהיא לא שייכת
אין כח על פני האדמה
שיגרום לי להרגיש אמיתי,
לא
לנסות להעלות את הבעיה הזאת
למעלה להר
כשהיא פשוט יותר מדי כבדה להחזיק
אני חושב שהגיע הזמן לתת לזה להחליק
אז בבקשה, תעזבי את זה
תני לזה להיות
למה שלא תהיי את
ואני אני?
כל מה שנשבר
תשאירי את זה לרוח
תני לאפר ליפול
תשכחי ממני.
אז בבקשה, תעזבי את זה
תני לזה להיות
למה שלא תהיי את
ואני אני?
ואני אהיה אני