נוכל לחיות בלי עושר
כמעט ללא פרוטה
רוזנים ונסיכות
כבר אין הרבה יותר
אבל לחיות בלי רוך
לא היינו יכולים
לא, לא, לא, לא,
לא היינו יכולים
נוכל לחיות בלי תהילה
מה שלא מוכיח דבר
להיות בלתי ידועים בהיסטוריה
ונמצא זאת גם בסדר
אבל לחיות בלי רוך
אין בכלל שאלה
לא, לא, לא, לא
אין בכלל שאלה
איזו חולשה מתוקה
איזו תחושה נחמדה
הצורך הזה ברוך
זה בא לנו מלידה
ממש, ממש, ממש
באש הנעורים
ההנאות נולדות
ואהבה עושה גדולות
כדי לסנוור אותנו
אבל כן, בלי הרוך
אהבה לא תהיה כלום
לא, לא, לא, לא
אהבה לא תהיה כלום
ילד מחבק אותך
כי עושים אותו מאושר
כל צערנו מתפוגג
ודמעות בעינינו
הו אל, הו אל, הו אל ...
בחוכמתך העצומה
ובלהט עצום
גרום לממטרים של רוך
לרדת כגשם בלי סוף
לעומק לבבנו
כך שאהבה תהיה מושלת
אהבה תהיה מושלת
עד קץ הימים