הלילה אהיה הכי יפה
כדי לצאת לרקוד,
לִרְקוֹד.
כדי להדיח לגמרי את כל אלה
שאהבת,
אהבת.
הלילה אהיה הכי רכה
כשאתה תאמר לי
תאמר,
את כל המילים שאני רוצה לשמוע,
נלחשות על ידך,
על ידך.
יש לי תקווה שהשמלה שרציתי
ושתפרתי,
נקודה אחר נקודה,
תהיה מקומטת,
והשיער שעיצבתי
מבולגן,
בידיים שלך.
כשהלילה יכנוס כנפיו,
לא פעם חולמת,
חולמת,
שרק במשי ותחרה
ערב אחד אהיה הכי יפה,
הכי יפה כדי לצאת לרקוד.
אתה יכול לתת לי את הנשימה שחסרה לי בחיים
בבכי ראשון
של אושר.
אם תרצה הערב לקטוף את אביב ימי,
ולאהבה שבלבי
לדעת את אושרה הרענן
של הנשיקה הראשונה.
אני יודעת,
שעל סף האהבות הנצחיות
אני צריכה בודאי להיות הכי יפה,
הכי יפה כדי לצאת לרקוד.