אני רואה את העיר, את החגיגות ואת השגעון
נחנקים תחת השמש והאושר
ואני שומעת את המוזיקה בתוך הצעקות והצחוק
אשר פורצת ומקפצת מסביבי
ואבודה בתוך האנשים שמעצבנים אותי
המומה ומבולבלת ,אני נשארת שמה
פתאום - אני מסתובבת , והוא צועד לאחור
וההמון זורק אותי אל תוך זרועותיו
נסחפים ע"י ההמון,שמושך אותנו ומוביל אותנו
אנחנו מתנגשים זה בזה
אנחנו הופכים לאחד
,ואנחנו זורמים ללא מאמץ
אנחנו זזים ,קשורים אחד לשני
-וזה הופך אותנו ל
קורנים,שיכורים ומאושרים
מונעים ע"י ההמון שממהר
שרוקד ריקוד, ריקוד משוגע
הידיים שלנו נשארות מחוברות
ולפעמים כשאנחנו מורמים באוויר
אנחנו הופכים לאחד וממראים
ושנינו נוחתים
קורנים,שיכורים ומאושרים
והשמחה נתזת עם החיוך שלו
נכנסת לתוכי ומשקפת את לבי
אבל פתאום צרחתי בין הצחוק
כאשר ההמון חוטף אותו ממני
נסחפת ע"י ההמון שמושך אותנו, שמרחיק אותנו
ומפריד אותנו
אני נאבקת
אבל הקול שלו נעלם בצחוק ההמון
ואני צועקת בכאב, בזעם ובכעס
ואני בוכה
נסחפת ע"י ההמון הפורץ, שרוקד ריקוד משוגע
אני נסחפת רחוק
ואני מהדקת את אגרופיי , מקללת את ההמון שגונב את הגבר שנתן לי
ואת הגבר שלעולם לא אמצא