כשאת הלכת הכל הפך אפור
שיבוא הבוקר וישפוך קצת אור
מעל העיר שלי אני והמעיל שלי מתים מקור
והשגרה הזאת כבדה כל כך
מי יחזיק אותי כשאני נופל לבד
על המיטה שלי אני והעולם שלי כולו שלך
תחזרי, אני כל כך פוחד
אוהב אותך וגם כל כך שונא
תמיד לכאוב אותך
קשה לי לא לראות אותך יותר
והאמת שאני לא כזה חזק
כמו שחשבתי שאהיה כשאת
תצאי מתוך תוכי איך זה שורף אותי לאט
כל כך קשה לי ליהנות את מלכלכת לי ת’מחשבות
באמצע יום יפה הלב שלי כל כך צמא לאהבה
הכול כל כך פשוט ומסובך
אני רוצה לדעת מה את עושה עכשיו
כשאת כבר לא איתי
מי לקח את המקום שכבר מזמן לא שלי