לִבְלְבוּ אַגָּס וְגַם תַּפּוּחַ,
עַרְפִלִים כִּסּוּ אֶת הַנָּהָר
וְקַטְיוּשָׁה אָז יָצְאָה לָשׂוּחַ
אֱלֵי חוֹף תָּלוּל וְנֶהְדָּר.
הַנַּעֲרָה שָׁרָה בְּלֵב כָּמֵהַּ
עַל נִשְׁרָהּ שֶׁבְּעַרְבַת הַתְּכוֹל,
עַל אֲהוּב נַפְשָׁהּ הַמִּתְגַּעְגֵּעַ
אִגְרוֹתָיו לָהּ יְקָרוֹת מִכֹּל.
הוֹי, שִׁירִי, שִׁירַת נַעֲרָה אוֹהֶבֶת,
עוּפָה עִם קַרְנֵי מְאוֹר-הַיּוֹם,
לַלּוֹחֵם עֲלֵי גְּבוּלוֹת מוֹלֶדֶת
מִקַּטְיוּשָׁה נָא מְסֹר שָׁלוֹם.
יִזָּכֵר בְּיַלְדַּת-תֹּם נֶחְמֶדֶת,
אֶת שִׁירַת אֲהוּבָתוֹ יִנְצֹר,
וְיָגֵן עַל אֶרֶץ הַמּוֹלֶדֶת –
לוֹ קַטְיוּשָׁה אֱמוּנִים תִּשְׁמֹר.