לילה קר עבר במסכים,
בדרך כלל האנשים שם מחייכים,
גם את חייכת אליי, עד לא מזמן,
קרוב אלייך, רחוק מבני אדם.
שנים הלכתי בלי להאמין,
דפוק בראש חזרתי מכל הדרכים,
ומי יודע איך ראית את זה עליי,
קרוב אלייך, רחוק מכאביי.
ולפעמים על הבמה מרגיש חיים,
עוצם עיניים, רואה אותנו מנשקים,
ואז לרגע מסוים עוצר הכל,
כן, גם הזמן המריר הזה שפה.
ואז פתאום אני מלא געגועים,
אולי זאת את, אולי זה סתם ימים טרופים,
ואם יכולתי, עכשיו הייתי רץ לשם,
הכי קרוב אלייך, הכי רחוק מהעולם.
כנראה אנחנו אנשים שונים,
"אנחנו בוחרים לנו את החיים",
אם אני לא טועה, ככה את אמרת,
קרוב אלייך, לקלישאות על אמונה.
ותמיד אהבת אנשים מסובכים,
"מטורף כמוך לא פגשתי בחיים",
עושים דברים משוגעים באהבה,
קרוב אלייך, עם אלוהים בממתינה.
ולפעמים על הבמה מרגיש חיים,
עוצם עיניים, אני ואת על הכבישים,
ואז לרגע מסוים עוצר הכל,
כן, גם הזמן המריר הזה שפה.
ואז פתאום אני מלא געגועים,
אולי זאת את, אולי זה סתם ימים טרופים.
ואם יכולתי, עכשיו הייתי רץ לשם,
הכי קרוב אלייך, הכי רחוק מהעולם.
ולפעמים על הבמה מרגיש חיים,
עוצם עיניים, אני ואת על הכבישים,
ואז לרגע מסוים עוצר הכל,
כן, גם הזמן המריר הזה שפה.
ואז פתאום אני מלא געגועים,
אולי זאת את, אולי זה סתם ימים טרופים.
ואם יכולתי, עכשיו הייתי רץ לשם,
הכי קרוב אלייך, הכי רחוק מהעולם.