כשהצועני עייף
הוא נרדם לו בשלווה
על הכר שבאורווה.
כשהצועני רעב
הוא מוצא לו בסביבה
תרנגולת עזובה.
וכשהצועני אוהב
הוא סוער ומתלהב
ושוכח מה כואב
הוא נותן את כל הלב לשעה
ואז עוזב
כשהצועני צמא
הוא שותה ולא שואל,
העיקר שזה נוזל.
כשלצועני אין גרוש
הוא מוצא טיפש אחר
שאפשר עוד לסדר.
וכשהצועני אוהב...
כשהצועני צוחק
מישהו ודאי בוכה
ככה זה כשהוא זוכה.
כשהצועני שותק -
לא נשאר לו מה לומר
או שהוא פשוט נגמר
וכשהצועני אוהב...