Jueves [Hebrew translation]

אם הייתי יותר יפה וקצת יותר מוכנה,

אם הייתי מיוחדת, אם הייתי ממגזין.

הייתי בעלת היכולת, לחצות את הקרון,

ולשאול אותך מי אתה.

אתה יושב מלפנים,

ואתה לא מתאר לעצמך,

שאני לובשת בשבילך את החצאית הכי יפה שלי,

ולראות אותך זורק פיהוק על הקריסטל,

מציף את האישונים שלי.

פתאום אתה מביט בי,

אני מביטה בך ואתה נבהל.

אני עוצמת את העיניים,

אתה שובר את המבט.

עוד לא נשמתי -

נהייתי קטנה,

ואני מתחילה לרעוד.

וככה עוברים הימים, משני* עד שישי,

כמו הסנוניות מהפואמה של בקר**.

מתחנה לתחנה, בראש אתה ואני,

הנה בא השקט.

פתאום אתה מביט בי,

אני מביטה בך ואתה נבהל.

אני עוצמת את העיניים,

אתה שובר את המבט.

עוד לא נשמתי -

נהייתי קטנה,

ואני מתחילה לרעוד.

ולפתע קורה,

מתעוררות שפתיי,

מאייתות את שמך בעילגות,

אני מניחה שאתה חושב "איזו בחורה מפגרת",

ואני רוצה למות.

אבל הזמן נעצר,

ואתה מתקרב ואומר:

"אני לא מכיר אותך וכבר את חסרה לי,

כל בוקר אני דוחה את הישיר*** ובוחר ברכבת הזו"

והנה כבר הגענו,

חיי השתנו.

יום מיוחד זה ה-11 במרץ.

אתה אוחז בידי, הגענו למנהרה,

שמכבה את האור.

אני מוצאת את פנייך,

תודה לידיים שלי,

אני נהיית אמיצה

ומנשקת אותך בשפתיים.

אתה אומר שאתה רוצה אותי,

ואני מעניקה לך את הנשימה האחרונה של ליבי.