עמוק למטה בלואיזיאנה קרוב לניו אורלינס
עמוק ביער בין עצים ירוקי עד
עמדה בקתת עץ עשויה אדמה ועץ
שם גר ילד כפרי בשם ג'וני בי גוד
מעולם לא למד קרוא וכתוב
אבל יכול היה לנגן בגיטרה כמו צלצול פעמון
לך לך
לך ג'וני לך
ללכת
לך ג'וני לך
ללכת
לך ג'וני לך
ללכת
לך ג'וני לך
ללכת
ג'וני בי גוד
הוא נהג לשאת את הגיטרה שלו בשק אקדחים
לשבת מתחת לעץ ליד מסילת הרכבת
הו, נהגי הרכבת היו רואים אותו יושב בצל
פורט על מיתרים בקצב הרכבות הנוסעות
עוברי דרך היו עוצרים ואומרים
הו, ילד הכפרי הקטן הזה יודע לנגן
לך לך
לך ג'וני לך
לך
לך ג'וני לך
לך
לך ג'וני לך
לך
לך ג'וני לך
לך
ג'וני בי גוד
אמו אמרה לו "יום אחד אתה תהיה גבר,
ותהיה מנהיג להקה ותיקה גדולה.
אנשים רבים יגיעו מקילומטרים מסביב
לשמוע אותך מנגן את המוזיקה שלך כשהשמש שוקעת
אולי יום אחד שמך יהיה באור הזרקורים
אומרת ג'וני הֱיֵה טוב הלילה."
לך לך
לך ג'וני לך
לך לך לך ג'וני לך
לך לך לך ג'וני לך
לך לך לך ג'וני לך
לך
ג'וני בי גוד