גבוה בהיכלי המלכים שאינם עוד
ג'ני ריקדה לה עם רוחות המתים
עם אלו שאיבדה ועם אלו שמצאה לה
ועם אלו שאהבוה יותר מכול
אלו שמתים כבר זמן רב
לא זכרה היא את שמותיהם
סובבו הם אותה על האבנים הנושנות והלַחוֹת
סובבו מעליה את יגונה ואת כאבה
והיא מעולם לא רצתה לעזוב, מעולם לא רצתה לעזוב
מעולם לא רצתה לעזוב, מעולם לא רצתה לעזוב
ריקדו הם ביום
ואל תוך הליל, מבעד לשלג שריחף בהיכל
מחורף אל קיץ, ואז שוב אל חורף
עד אשר מטו הקירות ונפלו
והיא מעולם לא רצתה לעזוב, מעולם לא רצתה לעזוב
מעולם לא רצתה לעזוב, מעולם לא רצתה לעזוב
והיא מעולם לא רצתה לעזוב, מעולם לא רצתה לעזוב
מעולם לא רצתה לעזוב, מעולם לא רצתה לעזוב
גבוה בהיכלי המלכים שאינם עוד
ג'ני ריקדה לה עם רוחות המתים
עם אלו שאיבדה ועם אלו שמצאה לה
ועם אלו
שאהבוה יותר מכול