כבר חמש-עשרה שנה שאנחנו עושים אהבה
אתה כבר לא מסתכל עליי
אני מסתובבת, מסובבת, מסתובבת סביבך
אבל אתה לא רואה אותי
אמנם אני דוברת את אותה השפה
אני מגינה עליה בכל כוחי
מטוקיו לפורטלנד, בזמן שחולפים על פני ברצלונה
אני עושה מאמצים, אני מסבירה היטב
אני לחלוטין לא מסוגלת
כאשר אני מייצאת את עצמי, אני לא מסבירה כלום
אני לא מרגישה צורך להסביר את עצמי
זו אולי האמת
אתה שואל את עצמך הרבה שאלות
או אולי, אולי לא מספיק
וזו אני שהיא באמת טיפשה
אני עדיין אוהבת אותך
הכרנו דרך אי-הבנה, אהבנו את זה
כפי שזה נראה, זה מתרחש במשך שלוש שנים, אחרי זה, אחרי זה זה כבר לא פה
אנחנו מתרגלים, אנחנו מרוצים אבל זה לא, זה לא כמו פעם
יש לך את הרושם שהשתניתי, לי יש את הרושם שאתה כבר לא בן עשרים
אני כותבת את הסיפור שלי בכל מקום אחר כדי שיהיו לי דברים להגיד לך
אני לעולם לא אמרתי לך מאיזו נקודה בכל מקום אחר אני מעריצה אותך
אתה מתגלגל במה שאתה יודע כמו בשמיכת הצלה
היא מבריקה, היא מספקת אותך, אבל למה, למה אתה עוקב אחריה
אני עדיין אוהבת אותך
אני חקרתי את היבשות, נתנו לי את חירותי
הפסל בין השיניים, אני לא, אני לא גנבתי אותו
תשאל את מאהביי הנאמנים כמה שזה טוב להיפגש
אני יודעת שאני לא הכי יפה אבל אני היושרה
אני עדיין אוהבת אותך