מצחיק אותי איך משתלטים עלי זיכרונותיי
ומישהו מקפיד לזכור את כל עוונותי.
הכרתי פעם איש אשר הגיע מרחוק
עיניו היו טובות, כיסיו ריקים מהבטחות.
הכרתי פעם איש והוא צחק לחוכמתי
ידעתי, שהאיש הזה ירעיל את שלוותי.
נגני לי, תזמורת, נגנו, מיתרים,
יש סדר מוזר בדברים שקורים;
הקיץ עמוס יקיצות וזריחות
ופעם אהבנו עד כלות הכוחות.
נגני לי, תזמורת, הרקידי אותי,
ידעתי, שהאיש ההוא ירעיל את שלוותי.
הקיץ יפהפה והאביב היה חרוץ,
הבוקר התעוררתי, הצטרפתי למירוץ,
השמש מחממת, העונות שוב מתחרזות
ומישהו כותב לי מכתבים: מילים רזות.
רציתי להודות לו על הטוב ועל הרע
ידעתי, שבצחוק שלו יש קול של אזהרה.
נגני לי, תזמורת, נגנו, מיתרים,
יש סדר מוזר בדברים שקורים;
הקיץ עמוס יקיצות וזריחות
ופעם אהבנו עד כלות הכוחות.
נגני לי, תזמורת - תופים ופסנתר,
עכשיו כבר לא אכפת לי להפסיק להסתתר.
ודאי יש עיר אחת שנועדה להיות עירך,
וגשם םתאומי יורד, מחליק על צווארך,
ודאי יש עיר אחת שנועדה להיות ביתך
זרועות שמנסות לגאול אותך מבדידותך.
אני תוהה, אם יום אחד תמצא שם מנוחה
אולי אשמח לדעת, אך אינני בטוחה.
נגני לי, תזמורת, נגנו, מיתרים,
יש סדר מוזר בדברים שקורים;
הקיץ עמוס יקיצות וזריחות
ופעם אהבנו עד כלות הכוחות.
נגני לי, תזמורת - פראית וגדולה
עכשיו כבר לא אכפת לי להתחיל מהתחלה...