אני השקט של החדר
ככל שאני מדקק מתעבה
הרעש שבראשכם
אני מתפיח את המילים
שיבואו
אני החור הנפער שאותו אפשר
לכסות במילה
לא תוכלו להימלט ממני
אני השקט שבאי השקט
של גופכם
אורב לכם בקצה
הידיים
הצחקוקים
הגיחוכים
התזוזות הקטנות
בכסא
אותי אתם כוססים
מראשי הציפורניים
בי אתם פוגשים
בתקרה
בקירות
בצורות המוזרות הצצות
מן האריחים
לא תוכלו להימלט...
אני הקשב המצוי בכל
אני הוא זה המפציע בכם
עכשיו
אני השקט של החדר
ככל שאני מדקק מתעבה
הרעש שבראשכם