חמישה גמלים כפולי דבשת
בדממה פוסעים, נושאים על גביהם
עשרה תורכים כבדי ארשת
וחרבות שלופות בורקות בידיהם
אורחה פוסעת את מי מביאה
עכשיו אל ביתו של הסולטן
חולות, ירח, מדבר משתרע
ורק במרחק בוכה התן
כל פרחי שירז קמלו בעצב
ואבל גם היריד באיספהן
כי איש לא ראה עד רדת ערב
את הנסיכה את שושנת שושן
בדים עטפוה תורכים חטפוה
לאן נעלמה? איש לא ידע
אורחה פוסעת את מי מביאה את
תדע רק הרוח לבדה
בואי יא רוח, בואי יא רוח,
כי שירז קוראת לך
אל הרוח, אל הרוח שרה איספהן
בואי, בואי הנה היא חוזרת
אל הרוח על כנף רוח שושנת שושן