האמנם [Ha'omnam]

האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד,

ותלכי בשדה, ותלכי בו כהלך התם,

ומחשוף כך-רגלך ילטף בעלי האספסת,

או שלפי שבלים ידקרוך ותמתק דקירתם.

או מטר ישיגך בעדת טיפותיו הדופקת

על כתפיך, חזך, צווארך וראשך רענן.

ותלכי בשדה הרטוב וירחב בך השקט

כאור בשולי הענן.

ונשמת את ריחו של התלם נשום ורגוע,

וראית את השמש בראי השלולית הזהוב,

ופשוטים הדברים וחיים, ומותר בם לנגוע,

ומותר, ומותר לאהוב.

את תלכי בשדה, לבדך. לא נצרבת בלהט

השרפות, בדרכים שסמרו מאימה ומדם.

וביושר-לבב שוב תהיי ענווה ונכנעת

כאחד הדשאים, כאחד האדם.