ושוב הדרך מרמה, זה עוד פיתול ועליה
וכבר נדמה שזה לנצח ימשך
וחום השמש שמכה על השפתיים הסדוקות
איש לא יודע כבר לאן כל זה הולך
וכבר ראינו מעיין וכשנגענו נעלם
ושוב הכל סביב שומם ומייאש
ובכוחות האחרונים אדם מביט אל המרומים
ומבפנים נושא תפילה ומבקש
רד אלי, בוא פזר עלי טיפות גדולות של נחמה
רד אלי, תרחם עלי, הגיע זמן לשבור צמא
אל האדמה, אל הנשמה, גשם שיבוא לנשימה
והלילות עוד אפלים, ריקים מכוכבים נופלים
ורק הרוח מנשב, יבש מטל
גם הימים כל כך דומים עד שנדמה לי לפעמים
שאנחנו צועדים במעגל
ורק הלב היטב זוכר אוויר מתוק ומשכר
וקול נשכח שעוד לוחש ממרחקים
אז בכוחות האחרונים אדם מביט אל המרומים
רוצה לראות את השמיים נפתחים
רד אלי...