העולם המזרחי, הוא מתפוצץ,
האלימות מתנפנפת, הכדורים נטענים
אתה זקן מספיק כדי להרוג אבל לא להצביע
אתה לא מאמין במלחמה, אבל מהו האקדח שאתה מנופף בו?
ואפילו בנהר הירדן יש גופות שצפות
אבל אתה אמור לי שוב ושוב ושוב, ידידי
אה, אתה לא מאמין שאנחנו ערב חורבן
אתה לא מבין מה אני מנסה לומר?
אתה לא מרגיש את הפחדים שאני מרגיש היום?
אם הכפתור נלחץ, אין מנוס
לא יהיה את מי להציל כשהעולם בקבר
תסתכל סביבך, ילד, זה צריך להפחיד אותך, ילד
ואתה אומר לי שוב ושוב ושוב, ידידי
אה, אתה לא מאמין שאנחנו ערב חורבן
כן, הדם שלי כל כך רותח מרגיש כמו ג'לטין
אני יושב כאן רק מהרהר
אני לא יכול לעוות את האמת, היא לא יודעת שום רגולציה
קומץ סנאטורים אינם מעבירים חקיקה
וצעדות לבד אינן יכולות להביא לאינטגרציה
כאשר כבוד האדם מתפרק
כל העולם המטורף הזה רק מתסכל מדי
ואתה אומר לי שוב ושוב ושוב, ידידי
אה, אתה לא מאמין שאנחנו ערב חורבן
תחשוב על כל השנאה שיש בסין האדומה
ואז הסתכל מסביב לסלמה, אלבמה
אה, אתה יכול לצאת מכאן לארבעה ימים בחלל
אבל כשאתה חוזר, זה אותו מקום ישן
הלמות התופים, הגאווה והחרפה
אתה יכול לקבור את המתים שלך אבל לא להשאיר זכר,
לשנוא את שכנך הסמוך אך לא לשכוח לאמר תודה
ואמור לי שוב ושוב ושוב ושוב, ידידי
אתה לא מאמין שאנחנו ערב חורבן,
אתה לא מאמין שאנחנו ערב חורבן,