דמעות זולגות מעל ההרים
בדממת מדבר
לא יכולה להפסיק, לא יכולה להישאר
ממשיכה ללכת מכאן
אין מי שיעזור לי
אין כאן דבר שישנה זאת
יכולתי להישאר בבית, יכולתי לשוב אחור
הלוואי ויכולתי להישאר, אני הולכת מכאן
דמעות זולגות מעל ההרים
מעיניה של השקיעה
אני עוד מרגישה בשפתיך, לא יכולה לשכוח
ואין יום עליו אני מתחרטת
?מדוע עלינו זאת לקחת
?לאן רוצים אנו ללכת
איני זאת יודעת, אינך יודע לומר
ואני עוד ממשיכה להתרחק מכאן
אנו יכולים לצעוד עד לשום מקום
יכולים לרוץ לאן שרק נרצה
יכולים לומר הכל עכשיו
אך לעולם לא נפרד מאנרגיית האהבה