מקשיבה לגשם שיורד ונאנחת
בעדינות הוא דופק בשמשת חלוני
כאלפי דמעות שמזכירות לי,
שאני לבד, מחכה לו.
הנער היחיד שאני אוהבת לא היה מסוגל להבין
שרק הוא חשוב לי
אז ליד חלוני אני נשארת ומחכה,
מקשיבה לעקבותיו.
גשם, הו אמור לו לחזור הביתה יום אחד
כדי שאהבה גדולה תצמח בינינו שוב,
העבר יהיה לא יותר מאשר זיכרון עצוב.
ואולי אם אחרי הגשם מופיעה השמש
ותפשיר את ליבו
סוף סוף יבין כמה נאמנה הייתי
ויבוא לייבש את דמעותיי.
~
איך אוכל לומר לו שאני כל כך אוהבת אותו
וחושבת עליו עם לב כבד
ומבחינתי החיים בלעדיו הם חסרי תועלת,
מקשיבה לגשם שיורד ונאנחת,
בעדינות דופק בשמשת חלוני,
כאלפי דמעות שמזכירות לי,
שאני לבד, מחכה לו.