הרכבת תבוא ותיסע.
אשאר כאן לכמה ימים,
כדי שזמן יעבור בטיסה,
כדי לפגוש פיה של חלומי.
מה אם כבר מתחשק לי כל-כך
בעיניה שלה להביט.
ואולי היא עכשיו מחכה
לשיריי שפורצים מליבי.
די לשבת בבית עצובה!
בואי נשתה ונשירה בלי סוף.
מתקרבת שעת עזיבה,
ולא בא לי כל-כך לעזוב.
אימא'לה, אל תחכי לילדה!
רק מחר היא תחזור חזרה -
כל הלילה בתך הטרודה
תטפל בנפשי השבורה.
אשתטח שיכור על סדין,
כמו חסיד על קברי הקדושים.
פייתי תתיישב לידי,
מלטפת קלות את ראשי.
שלג צח ברציף מתמוסס,
הרכבת יוצאת עוד מעט.
לקרון הרדום אכנס,
כדי לשוב לכאן למחרת.