מחורצים ענפי הזית
מכפני הוותיקים,
געגועים צובטים עדיין
כשהדרורים נוסקים.
הילדים שקועים בינתיים
בסוד המשחקים,
טירונים חולמים על בית
וזקנים על מרחקים.
בואי רוח ים
עם טפיחת כנפי יונה
והביאי מאי שם
עוד דרישת שלום חמה.
בואי נכונה
אל הלחי השחומה,
בואי רוח ים
עם טפיחת כנפי יונה.
שעת ערבית לאט נגמלת
מלהט החמה,
חלון נפתח, נפתחת דלת
ובשכונה תכונה.
עוד ההורים זקוקים לילד
ועיר לשאונה,
ואנחנו זה לאלה
והשיר למנגינה.
בואי רוח ים...