אנו מנסים להבין
מה עשינו...
אבל אבדנו את העולם לנצח.
אנו מהלכים על פני אוקיאנוסים קפואים.
איננו רואים עצים, איננו רואים שמש.
כל הפרחים בגן
צתו לפני שנים מתחת לקרח.
אין חיות, אין גשם
לשטף הדם מידינו.
ואנו עוד מתפללים לגאולה,
למישהו שיורה לנו דרך,
אך אבדנו את עתידנו היום.
שומעים סערת ברקים מרחוק,
זהו סימן שחור של אחרית הימים.
הארץ עומדת במקום, השמיים בוערים.
זאת נקמת הטבע על אשר עשינו.
זה יום הדין –הפסדנו את המשחק,
זהו יום הדין –והעולם מתפרק.