אנה: יורד שלג!
אלסה?
את רוצה לבנות איש שלג?
קדימה, בואי נלך לשחק!
אני כבר לא רואה אותך יותר,
צאי מהדלת,
זה כאילו שנעלמת!
היינו פעם החברות הכי טובות
ועכשיו כבר לא.
הלוואי שתספרי לי מדוע!
את רוצה לבנות איש שלג?
זה לא חייב להיות איש שלג...
אלסה: לכי מפה, אנה.
אנה: אוקיי, ביי.
אלסה: אני עושה כל מה שאמרת, אבא, והכפפות עוזרות!
אגנאר: מצוין, אך יבוא יום ותיאלצי לעמוד מול בני עמך בלעדיהן. עלייך להיות מוכנה לכל, אלסה. עכשיו, שוב.
אלסה: הסתירי, אל תרגישי
אלסה ואגנאר: אל תחשפי דבר.
אנה: את רוצה לבנות איש שלג
או לרכב על אופניים בין המסדרונות?
אני חושבת שחיי חברה זה כבר הכרח:
התחלתי לדבר עם הציורים על הקירות!
תחזיקי מעמד שם, ג'ואן
נעשה די בודד כאן,
כל החדרים הריקים הללו,
פשוט לצפות בשעות חולפות!
קליק קלאק, קליק קלאק
אלסה: זה רק מתחזק! אני לא יכולה לצחוק, לא יכולה לבכות, לא יכולה לחלום, אני לא יכולה לחיות בלי שזה יתפרץ החוצה!
אידונה: זה יותר מדי בשבילה, מוטב שלא נלך. בואי אליי, ילדתי המסכנה.
אלסה: לא - אל תגעו בי. אני לא רוצה לפגוע בכם.
אידונה: אנה! זה הזמן.
אנה: אני אתגעגע אליכם!
אידונה: ניעדר רק לשבועיים, קרן שמש שלי!
אלסה: אני לא מסוגלת לעשות זאת לבדי.
אגנאר: את מסוגלת ואת מוכרחה. אני גאה בך.
אלסה: אשתדל לא לאכזב אותך, אבא.
בישוף: בשמם של מלכינו ומלכתנו אשר אבדו בים, ארנדל תכבד את דרכם עד אשר תגיע מלכתנו הצעירה לגיל הבגרות. מי ייתן וינוחו על משכבם בשלום.
אנה: אלסה?
אלסה?
בבקשה, אני יודעת שאת שם.
אני פשוט תוהה מה קורה איתך.
את רוצה אולי לצאת לסיבוב?
או לשבת לדבר?
או להכניס אותי?
את מוכנה לקראת מחר?
זה היום הגדול שלך.
האם יש משהו שאוכל לעשות?
את רוצה לבנות איש שלג?