נטוש בעיר הרפאים הזו
הרמזורים מתנדנדים וקווי הטלפון מנותקים
הרצפה קפואה
היא לקחה את לבי, אני חושב שהיא לקחה את נשמתי
עם הירח אני רץ
הרחק מהטבח של השמש הבוערת
הווריד החנוק מניע אותי
ללא רחמים, הייתי עושה זאת שוב
פקחי את עיניך
את כל הזמן בוכה, מותק
אדמם אותך החוצה
השמיים קורצים אלי
אני רואה סערה מבעבעת מהים
וזה מתקרב
וזה מתקרב
טילטלת את עצמותיי
נטשת אותי מאוהב לבדי
האם את חושבת עליי?
איפה אני עכשיו? מותק, איפה אשן
אני מרגיש טוב, אך אני זקן
אלפיים שנות מרדף גבו את מחירן
וזה מתקרב