חיילים אלמונים הננו, בלי מדים,
וסביבנו אימה וצלמוות.
כולנו גויסנו לכל החיים:.
משורה משחרר רק המוות.,
בימים אדומים של פרעות ודמים,
בלילות השחורים של ייאוש.,
בערים ובכפרים את דגלנו נרים,.
ועליו: הגנה וכיבוש
לא גויסנו בשוט כהמון עבדים,
כדי לשפוך בנכר את דמנו.,
רצוננו להיות לעולם בני חורין,.
חלומנו למות בעד ארצנו
ומכל עברים רבבות מכשולים ,
שם גורל אכזרי על דרכנו,
אך אויבים, מרגלים ובתי אסורים,.
לא יוכלו לעצור בעדנו
ואם אנחנו ניפול ברחובות, בבתים ,
יקברונו בלילה בלאט,
במקומנו יבואו אלפי אחרים
להגן ולשמור עדי עד
בדמעות אימהות שכולות מבנים ,
ובדם תינוקות טהורים ,
כמו במלט נדביק הגופות ללבנים
את בניין המולדת נקים