Carlo Martello ritorna dalla battaglia di Poitiers [Hebrew translation]

המלך הנוצרי קַרְל הפטיש

חוזר מקרב מתיש

עטור בנצחון.

חמה השמש בַּאָביב

,פורח מִסביב

,בוהק לו השריון.

כתמים בצבע ארגמן

,של האויב הדם

, צובעים את השיריון

,אך יותר מאשר פצעי הגוף

,החשק לניוף

מעיק על האדון.

" איש הרוצה תהילה וכבוד

,את כל אוֹנו הוא משקיע בַקרבות

,רגע, אַווֹי, לא נותר

לחַדר-המיטות.

הן למלכה, היפה כירח

יש חגורה, ולכן הוא בוטח

,אך מה, אם בלהט הקרב

יְאֲבֵּד המפתח?"

רוכב לו וּמֵקַטֵר המלך

,משתחווה הפרג

הסוּף והדגן

מַשְקֵה את הסוס ליד שלולית

ומיסביב מֵבּיט

יהיר על סוס אֵיתַן.

פתאֹם יוצאות לו העיניים

כי הוא רואה בַמים

מראה לא יאֵוּמן:

בִּסְבָך צמה בצבע-קש

,חזה - חלב וּדבַש -

נִשְקַף בַמעיין.

"אֵיכָה ראיתי יפָה שִבעתַיים

,עוד לא קטפתי כַזֶה פרח-מים!"

ובאֹמרוֹ הוא כבר שַֹם

על הקרקע רגליים.

"אנא, האדון, אנא אַל ייתקרב

,כי בחורה, ואֵינֵני אויב

,שְעַל שולחן קל מִמֵני

יֹאכָל, הרעֵב!"

מופתע מתשובתָה הנִחְרֶצֶת

עָמד מול הרוחצת

,אל-מול החָמודה

,אך הצום גבָר על הכבוד

והוא, רעֵב מאד

,הסיר את הקסדה.

היה זה הנשק הסודי

הרב השימושי

בקרב, בעת צרה.

חוֹטְמוֹ, באמצע הפרצוף

דַמַה לשל יַנשוף,

אך הוא-הוא הַשְֹרָרַה!

"לוּלֵא הייתָ אתה השליט

(הוא שֹם בצד גם את כובד חַרְבּוֹ)

לא אַוותֵר לרצון

להימלט,

אך, ומשום שאתה השליט,

(מכל הכלוב הוא כבר מתפשט)

עַשֶה ממני, האדון,

כל מה שתחליט!"

המלך היה פרש אמיץ,

הפעם לא החמיץ,

ניצֵח גם על הזאת,

אך בתום דו-קרב מאד עמוס

עייף הוא על הסוס

ניסה להתעלות.

תופסת אותו המִתְמָסֶרֶת

וּלידַיו מוסרת

חשבון (כולל הכל) :

"תִתְנֵנִי, למען השרות

,זהב, חמש מַעוֹת,

וזה נורא בזול!"

"איך ייתכן, לכל הרוחות,

לעזאזל, כל ההזדמנויות,

הן נגמרות לבסוף

בבית הזונות!

על המחיר יש לי גם השגות,

היטב זכור לי, לפני הקרבות,

שאז שילמתי רק שתיים-

שלוש מטבעות!"

אמר ונהג כבן בליעל,

זינק פתאם אל-על

כמו אלוף עולם.

דירבן את סוסו כמו חמור,

וככה, כציפור,

פרח ונעלם.

המלך הנוצרי קַרְל הפטיש

חוזר מקרב מתיש

עטור בנצחון.

חמה השמש בַּאָביב

,פורח מִסביב

,בוהק לו השריון.