אתמול ראיתיך מתהלכת על גדת הנהר
במקום שבו הכרנו
ראיתיך כה יפה כתמיד
לא יכולתי לנשום
לרגע היה נדמה לי
שמבטינו נפגשו
ונותרתי משותק
לא יכולתי לרוץ ולומר לך זאת
חזרי למעני
כי בלעדייך איני יכול לחיות
כשהלכת, אבדה
הסיבה לקיומי
כה רחב היה חיוכך
שנראית כה שמחה
היו הן ידיו של אחר
שהשתיקו אותי ונכנעתי
כל יום אני נושא אותך בליבי
אני יודע שזה לא יותר מאשליה
רקמת את חיי עם חוטים של בדידות
ארורה תהיי, ואושרך...