בואו לגלות את זה לפני שזה הצליח
לפני הכתבות בטלוויזיה, לפני העיתון,
לפני עשרות ראיונות, לפני סיבוב ההופעות
כשלסרטון של זה היו בקושי 300 צפיות ביו-טיוב,
יאללה אודרוב!
בואו עכשיו, זה הזמן
כשזה עדיין אינדי ורק אתם מכירים
לפני שמוכרים את השירים בארומה ליד קפה קטן
לפני שהתמסחרתי, הזדקנתי, כשעוד ידעתי מה איתי,
לפני שלוהקתי לתכנית ריאליטי, כשהייתי רלוונטי,
לפני שנפלתי בסם, הומלכתי,
רוסקתי תקשורתית ונעלמתי
אז לפני כל זה, בואו להיות בין אלה שיאמרו היום "שמעת על"?
ולא בין אנשי המחר שיאחרו לומר "שמעת את החדש שלהם"? חבל
בואו לפני...
בואו להיות בין הראשונות שקולטות את הקטע
שמתקלטות את הטראק הזה ברקע במסיבות
בואו לקבל את אות המגלות הראשונות שלנו
רגע לפני שהחברות אומרות: "זה מפגר,
זוכרת איך אז תקלטת את זה באילת במסיבה ואף אחד לא הכיר?
אז אין, את מתה, כרגע, במגה בעיר,
נכנסתי ונחשי איזה שיר שמעתי ברקע?
כולי מחפשת נקה שבע, נגמר לי הסבון,
ופתאום מקרבת את האוזן אל הרמקול כמו דפיקה
מהגניבה נשפך לי כל הסבון על הרצפה אז בא המנקה
בוא'נה, איך השיט הזה קורה, אה?
אמרתי לו: 'שומע? זה חברים של חברה'
וההוא, מה הוא יודע,
קיצור עזבי, היה קורע,
בוא'נה, את גילית אותם, אה? חולירע"
בואו לפני...
זה קורה עכשיו בבארים הקטנים
אנחנו מופיעים מול עשרים איש בלחץ
אין לנו מנהל ניו מדיה, אין סוכן, אין בוקינג, אין יח"צ
ובקושי שלחנו שירים לרדיו
אז אף אחד עדיין לא אומר שהמוסיקה הזאת חרושה
רגע לפני שכולם ישחקו אותה חקלאים
וידברו עלינו בדימוי של מחרשה
בואו להיות לנו מה שקולומבוס היה עבור אמריקה
פיתגורס עבור היחס בין צלעות במשולש ישר זוית
אתניקס לאייל גולן, בואו להיות אלפרד נובל לדינמיט
בואו להרגיש מדענים בנאס"א, להביט לחלל ולומר לכולם:
"שם, מים על המאדים, ואני הבן זונה שגילה אותם"
בואו לפני...