אני זוכר את הצעיר על הווספה
וההוא שהסתובב עירום
את העשיר עם הפורש, בכבישי הצפון,
מחליקים במורד החלום
תמיד בתים של אחרים, או מקלט זמני שלנו
הגברים מתחלפים על הספה
כמו שזה מתחיל, ככה זה נגמר
בסוף את שוב בוכה
התרגלתי לארוז את הצער שלך
בתוך מזוודה
להיזרק לתא המטען, להמשיך בשתיקה
בלי לדעת לאן
בלי לדעת לאן
התדפקת על אהבה כמו על בית
חיכית שמישהו יפתח
וכל השנים אני אחרייך
חובש את פצעי ההכרח
תמיד בתים של אחרים, או מקלט זמני שלנו
הגברים מתחלפים על הספה
כמו שזה מתחיל, ככה זה נגמר
בסוף את שוב בוכה
התרגלתי לארוז את הצער שלך
בתוך מזוודה
להיזרק לתא המטען, להמשיך בשתיקה
בלי לדעת לאן
בלי לדעת לאן
אף פעם לא עצרת להביט לאחור
בלי סגירת מעגל או פרידה
רק הלב התכסה במלח שחור
והלך והכביד כמו פלדה
התרגלתי לארוז את הצער שלך
בתוך מזוודה...