אומן, כך נקרא הוא האוחז במכחול.
אך האם באדיבות
הוא ליטף את אריג השחר1 שלו?
הו אריג יקר, למענך עודני אוחז במכחול.
ועדיין, רוטט הוא - אך בחוסר רצון 2
אדיש הוא לעובדה כי ידי הן יותר ממלאכתי בלבד,
הן השראתי.
היכן חבוי
עיטור הרקיע כחול הגוון תחת השמים,
שדא פרחים, חובק אופקים,
הרים עצומים עטויים לבן,
בו עלמות חשופות חזה
רוקדות לאורו של הקיץ,
והרחק מעל יונים המנופפות כנפיהן בעצלתיים ובגאון
הו אריג, מדוע אינך מאפשר למחזות אלה להתגלות?
מאמין אני שעליהם להיות התגלמות המחזה שלי
ואז, אאתגר אותך להגיד "לא!" לפירות יצירתי אלו,
לתשוקותיי
מהו אותו בלתי צפוי3,
שאינו יכול להנות מגוונים בהירים צבועים ביד אמן אמיתי?
עורב השמיים צד על גבי העננים הסוערים והמושלגים
השחית את השדה,
הרעב מביא את הזאב מהיער
העלמות כבולות ומולקות בצינוק קודר
וראה! בין השושנות הקמולות והקברים מכוסי הטחב.
"השטן הוא אפל, בדיוק כמו ציוריו" 4
הו אריג, מדוע? 5
1. או מילולית: אריג המחרת. לא ברור מה הכוונה כאן. יכול להיות שהכוונה היא פשוט לאריג ריק ונקי, שאומן עתיד לצייר עליו את יצירתו.2. מילולית: חסר חיים או תשוקה3. מהו אותו צד אפל ובלתי נודע שבתוכי4. משפט מפתח בהבנת השיר: כמו שאפלים הציורים, באותה מידה אפל מי שמצייר אותם 5. "מדוע אתה עושה לי את זה?"