יפו ד' שמאלה, הפעמונים תשע
בן בסט
ועולים למעלה שתיים עשרה המדרגות
בן בסט
דופקים על הדלת ופותחת הגברת
בן בסט
איפה היא בבית איפה היא ביתך ירדנה
בן בסט
שלום לך ירדנה אני כבר הגעתי הנה
בן בסט
גם אני חיכיתי ושמחתי וקיוויתי
בן בסט
שולי נעלייך מרבדים אפרוש רגלייך
בן בסט
קשור את אופניך ועשה חפץ ליבך
אופני קשרתי ותודה שכך אמרת לי
בן בסט
רגע, רגע, רגע כדי להמנע מפגע
לא לשכוח כובע שיגן ולא משמש.
בן בסט בן בסט