בקרוב יפתחו השמיים,
גם ביתנו יואר מן הסתם,
ונרקוד בסלון יחפים,
נקיים מהחושך שביקר בעולם,
בקרוב שוב נרוץ אל המים, כמו ילדים,
בלי פחד, בלי חם או קר
וניצוץ יתגנב לעינייך,
יעיד שחזרנו, למה שהיה.
בקרוב את תרימי ידיים,
זה לא אומר שנכנעת,
את סוף סוף חופשיה,
כמו בפעם ההיא שאמרת לי,
'יש אלוהים גדול שומר עלינו משם.׳
הדברים ששכחנו,
הם עוד ישובו לפעום, רק בקצב חדש,
כמו בפעם ההיא שאמרת לי,
'יש אלוהים גדול שומר עליך ועליי.'
בקרוב יתגלה קו רקיע,
בצבעים של כתום ולבן,
וכשהשמש תציץ ותופיע,
נצלם את הרגע בעניינו בלבד
ואולי גם נחזור לעצמנו,
נבין שאין שום משמעות למרדף,
ומילים יחזרו להשפיע,
כמו שהשפיעו תמיד, לפני שליבנו נרדם.
בקרוב את תרימי ידיים,
זה לא אומר שנכנעת,
את סוף סוף חופשיה,
כמו בפעם ההיא שאמרת לי,
'יש אלוהים גדול שומר עלינו משם.'
הדברים ששכחנו,
הם עוד ישובו לפעום, רק בקצב חדש,
כמו בפעם ההיא שאמרת לי,
'יש אלוהים גדול שומר עליך ועליי.'