בין נהר פרת ונהר חידקל
על-ההר מיתמר דקל.
ובדקל, בין עפאיו,
תשכון-לה דוכיפת זהב. ( - מושר: תשכון-לה שם דוכיפת זהב)
ציפור זהב! עופי, חוגי,
צאי ובקשי לי בן-זוגי,
ובאשר תמצאיהו -
כפתי אותו והביאיהו.
אך אם-אין לך חוט השני
דברי שלום אל חתני;
מה-תגידי לו? הגידי: ( - מושר: ומה-תגידי לו? הגידי)
נפשי יוצאת אל ידידי.
אמרי לו: הגן פורח,
נעול הוא ואין פותח;
רימון פז שם יש בין עליו -
אך אין מי שיברך עליו.
ועוד תגידי לו: מיטתי ( - בית זה אינו מושר)
אשחה לילה בדמעתי,
ומתחת לבנת בשרי
נשרף מדי לילה כרי.
ואם ימאן - שמעי רזי: ( - בית זה אינו מושר)
הכל מוכן בארגזי -
שש ומשי, ובמלתחתי
עשרים כותונת רקמת מחטי.
ונוצה רכה שמורה עימי, ( - בית זה אינו מושר)
מרוטה בעצם יד של-אימי,
מעיניה שנת המעיטה,
לעשות כר לאפיריון בִּתה.
ובמחבואה, זהב רקומה, ( - בית זה אינו מושר)
כבר מחכה ההינומה;
נדני מושלש, נכונה אני -
ולמה אחרו פעמי חתני?
ריפת דיפת ומוריפת - ( - בית זה אינו מושר)
ככה שחה הדוכיפת:
לילה אטוס אל בית דודך
ואגלה לו את-סודך.
אשאל לו בשמך לשלומו, ( - בית זה אינו מושר)
דמותך אראה לו בחלומו;
פתאום יקפוץ ממשכבו
ועל מטאטא רכוב יבוא;
יבוא ויאמר לך: הנני! ( - בית זה אינו מושר)
את גיל חיי, בבת עיני;
לא במוהר ולא במתן -
כי באהבה בך אתחתן.
מה-לי עושרך, מה-לי רישך? ( - בית זה אינו מושר)
למה מישייך לי עם-ששך?
מישיי שערך, חיקך כרי,
את מטמוני עם-אוצרי.
יש-לי משלי רב מוהר: ( - בית זה אינו מושר)
בלורית שחורה ואש הנוער,
שתיהן לך - וברגל קלה
לקראת דודך בואי, כלה!
אתא לילה, ולבין שפעת ( - בית זה אינו מושר)
עבים פרחה הדוכיפת,
עלה עלתה השמימה
ונבואתה לא נתקיימה.
לילה בוקר וערבים ( - בית זה אינו מושר)
אשא עיני אל העבים,
עבים זכים, העדין
דודי בחיר לבבי אין?