בין נהר פרת ונהר חידקל [Bein Nahar Prat u Nehar Hiddekel]

בין נהר פרת ונהר חידקל

על-ההר מיתמר דקל.

ובדקל, בין עפאיו,

תשכון-לה דוכיפת זהב. ( - מושר: תשכון-לה שם דוכיפת זהב)

ציפור זהב! עופי, חוגי,

צאי ובקשי לי בן-זוגי,

ובאשר תמצאיהו -

כפתי אותו והביאיהו.

אך אם-אין לך חוט השני

דברי שלום אל חתני;

מה-תגידי לו? הגידי: ( - מושר: ומה-תגידי לו? הגידי)

נפשי יוצאת אל ידידי.

אמרי לו: הגן פורח,

נעול הוא ואין פותח;

רימון פז שם יש בין עליו -

אך אין מי שיברך עליו.

ועוד תגידי לו: מיטתי ( - בית זה אינו מושר)

אשחה לילה בדמעתי,

ומתחת לבנת בשרי

נשרף מדי לילה כרי.

ואם ימאן - שמעי רזי: ( - בית זה אינו מושר)

הכל מוכן בארגזי -

שש ומשי, ובמלתחתי

עשרים כותונת רקמת מחטי.

ונוצה רכה שמורה עימי, ( - בית זה אינו מושר)

מרוטה בעצם יד של-אימי,

מעיניה שנת המעיטה,

לעשות כר לאפיריון בִּתה.

ובמחבואה, זהב רקומה, ( - בית זה אינו מושר)

כבר מחכה ההינומה;

נדני מושלש, נכונה אני -

ולמה אחרו פעמי חתני?

ריפת דיפת ומוריפת - ( - בית זה אינו מושר)

ככה שחה הדוכיפת:

לילה אטוס אל בית דודך

ואגלה לו את-סודך.

אשאל לו בשמך לשלומו, ( - בית זה אינו מושר)

דמותך אראה לו בחלומו;

פתאום יקפוץ ממשכבו

ועל מטאטא רכוב יבוא;

יבוא ויאמר לך: הנני! ( - בית זה אינו מושר)

את גיל חיי, בבת עיני;

לא במוהר ולא במתן -

כי באהבה בך אתחתן.

מה-לי עושרך, מה-לי רישך? ( - בית זה אינו מושר)

למה מישייך לי עם-ששך?

מישיי שערך, חיקך כרי,

את מטמוני עם-אוצרי.

יש-לי משלי רב מוהר: ( - בית זה אינו מושר)

בלורית שחורה ואש הנוער,

שתיהן לך - וברגל קלה

לקראת דודך בואי, כלה!

אתא לילה, ולבין שפעת ( - בית זה אינו מושר)

עבים פרחה הדוכיפת,

עלה עלתה השמימה

ונבואתה לא נתקיימה.

לילה בוקר וערבים ( - בית זה אינו מושר)

אשא עיני אל העבים,

עבים זכים, העדין

דודי בחיר לבבי אין?