פזמון
באהייה של דייגים, יורדי הים,
באהייה של בחורות נמל,
באהייה של כל הקדושים,
באהייה של סאן סלבדור.
זה כאן שביום יפה אחד החלה ברזיל
ובירתה הראשונה.
זה כאן שבגלות אפריקה חיה עדיין
ובלשון פורטוגל מדברת.
פזמון
זה כאן שהגברים יודעים עדיין להלחם,
רגליים יחפות, ידיים ריקות או סכין,
עבור עיניה היפות של מולטית נאה
ומסתכנים להשאיר שם את עורם.
פזמון
שמעתי את שירת בנות גנדהי,
ראיתי את ריקודן של בנות כסאנגו.
זה שם שמצאתי שוב את גן העדן
בקרבתו של חורכה אמדו
פזמון
מפני ששירי לא הסתיים עדיין
לקחתיו עמי.
אחזור יום אחד לזמזם לך אותו
בחוף של איטפואה.
פזמון