היה זה בליל גשם
ברחוב ליד הגשר
רועד נפחד היית עד בלי די די די
אז הוצאתיך, אפס
ישר מתוך הרפש
וכך אותך הובלתי - אל תוך חיי.
שפשפתי את אוזניך
תיקנתי את שיניך
חשבון בבנק פתחתי על שמך חה חה
כפפות וגם מקטרת,
קיבלת למזכרת
בגדים לך רכשתי - ואיזו מלתחה.
את כל זמני הפסדתי
שעות אותך לימדתי
לומר תודה, סליחה, ובבקשה שה שה
אז איך אפשר לסמוך על
מין כפוי טובה כמוך
שלא מבין מאומה בלב אשה.
עכשיו אתה שבע
וקסם רב שופע
עכשיו אתה נקי ומכובד בד בד
לכן שלשום בערב
ברחת עם אחרת
ואנוכי נשארת - לבד לבד.
יותר איני סולחת
לא לא איני שוכחת
עכשיו חשבון שמן לך אמסור סור סור
על כל בילוי של רגע
על דאגות וָיֶגע
עליך לשלם לי - או - שתחזור.