אולי תקום כבר מהספה,
עם השלט הזה ביד שלך,
והר של גרעינים בקערה?
כל הקליפות על החולצה שלך!
'תה לא עושה שום דבר
עם העיתון שלך שלא נגמר!
אתה יושב פה ודוגר
וכל היום רק מקטר
אם לא תתני לי, מי ייתן?
אם לא תביאי לי, מי יביא?
אם לא תרחמי עלי, מי ירחם?
ואת הרי אוהבת אותי
מתי תמצא כבר עבודה?
וכל הזמן עם חברים שלך
את הולך להסתובב,
כזב בזבוז, כואב הלב
מתי תלך להסתפר?
(ביום אחר)
אתה תמיד אומר: ביום אחר!
ורק יושב פה ודוגר
ומקרקר ומקטר
אם לא תתני לי...
אתה אומר:
בא לי, לא בא לי, טוב לי, לא רע לי
נו בטח שטוב לך
בא לי, לא בא לי, טוב לי, לא רע לי
נו בטח לא רע לך, למה שיהיה
לא בא לי, בנאלי, קונבנציונלי
אני לא מבינה זה תמיד אותו דבר
בא לי, לא בא לי, טוב לי, לא רע לי
אבל למה אתה אף פעם לא מאושר?
אם לא תתני לו, מי ייתן?
אם לא תביאי לו, מי יביא?
אם לא תרחמי עליו, מי ירחם?
כי בלעדייך הוא ממש מסכן!