את בחלומות
מאירה שנתי ושטה
מכל החלומות
מחזירה אותי הביתה
ושוב עולה ירח
מעל גדרות הצער
ושוב אני מפתח
ואת השער
ואיך שמאבד
את שבילי את מכוונת
בשקט הבודד
את קולי את מנגנת
למשוך אותי למעלה
מתהומות הרגש
ולא יחשיך בי לילה
כי את השמש
להיזכר איך
הגלים שלך הפכו לים סוער
אצלי בלב ונמשכו
אל אי אחר רחוק
אותי הם שכחו
אני זוכר אוסנסיה
ריחות תמר
ויין קר בליל אביב
על הנהר נתלה ירח להקשיב
כי נאמר הכל
ואין שיר שישיב
אותך אלי
אוסנסיה
ואת בחלומות
מגנה עלי מרעם
מכל המהומות
מנגינה יפה של פעם
הלב כורע ברך
השבת לו את הדופק
היינו אז הדרך
וגם האופק