אני יושב וממתין
האם ישנו מלאך, שתוהה על גורלי
והאם יודעים הם, על המקומות שאנו הולכים אליהם
כשאנו זקנים ואפורים
כי נאמר לי...
שגאולה, מאפשרת לכנפיים שלהם להיפתח
אז, כשאני שוכב במיטתי, מחשבות מתרוצצות בראשי
ומרגיש שהאהבה נמוגה ,אני אוהב מלאכים במקום זאת
ודרך כל זאת (מבעד להכל) , היא מציעה לי הגנה (מחסה)
הרבה חיבה ואהבה
בין אם צודק אני או טועה
ומטה במפל, לאן שזה ייקח אותי
יודע שהחיים לא ישברו אותי
כשאני מגיע לקרוא , היא לא תנטוש אותי
אני אוהב מלאכים במקום
כשאני מרגיש חלש, והכאב שלי צועד בדרך ללא מוצא
אני מתבונן מעלה, ויודע שתמיד אהיה מבורך באהבה
ואיך שההרגשה מתעצמת, היא נושבת חיים אל תוך גופי (בשר לתוך עצמותי)
וכשהאהבה מתה, אני אוהב מלאכים במקום