יפתחו לנו את השער.
מחכים לנו שוב שבילים.
רק מסדר אחרון נשאר,
יש אמניסטיה, אח שלי!
מפקד, אל תמשוך ת'זמן,
לאסוף אותי כבר באים.
יש אצלי בכיס מזומן,
קח הכול, תעשה חיים.
לא איכפת, שאשתי הלכה,
העיקר – נשארו חובות.
אימא, למה שאת בוכה,
תאמיני, הכול שטויות.
אל תבכי, אימא'לה, עזבי,
לא נשברת אמונתי.
לעולם אתה בליבי,
נשמה שלי, גוש קטיף!
אז אותי תסלחי, זקנה,
לא אסע איתך לגוש דן,
די צפוף שם לאחרונה
וחבל, בכלל, על הזמן.
את תיסעי לשם בלעדי,
תמכרי למתווך דירה,
ד"ש ממני לכל דודיי.
תחזרי אליי חזרה!
עוד מעט המסדר מתחיל,
זמן הגיע להתכונן.
בוא נגן בשבילי, אחי,
שיר על שתי גדות לירדן.
תנגן ובקול תשיר,
אין למחוק כבר כתם פלילי.
ודמעות אין טעם להסתיר,
זאת אמניסטיה, אח שלי!