הייתה לי נשמה
כה בהירה וטהורה,
שאולי מפחד להיות איתך
אהבה לא היתה לי מעולם.
חיפשתי ברחובות
הכי זרים בעולם,
במקום זה אתה הגעת,
להתוות נתיבים ברורים.
ועכשיו אני שומעת
את גופך קרוב,
בחושך שואלת אותך
התיקח אותי איתך.
בשערי השמש
בקצה הים,
כמה פעמים במחשבתי
הבאתי אותך אליי,
ובחושך חלמתי
את ידך הקלה,
כל דלת שנפתחה
דמתה לי כמו אביב.
בשערי השמש
בקצה הים,
כמה פעמים במחשבתי
הבאתי אותך אליי,
הבאתי אותך אליי,
הבאתי אותך אליי.
מה אתה אומר לי ?
מה יקרה ?
אתה אומר לי לחפש בית
לחיות ביחד:
גינה גדולה
תלויה בשמיים,
ואלף ילדים בעיניים,
ציורים של אהבה.
אם כך המחשבות
הם לא אשליות,
אם כך באמת נכון שאני,
אני טסה איתך.
בשערי השמש
בקצה הים,
כמה פעמים במחשבתי
הבאתי אותך אליי,
ובחושך חלמתי
את ידך הקלה,
כל דלת שנפתחה
דמתה לי כמו אביב.
בשערי השמש
בקצה הים,
כמה פעמים במחשבתי
הבאתי אותך אליי,
ובחושך חלמתי
את ידך הקלה,
כל דלת שנפתחה
דמתה לי כמו אביב.
בשערי השמש
בקצה הים
כמה פעמים במחשבתי
הבאתי אותך אליי,
הבאתי אותך אליי,
הבאתי אותך אליי,
אליי...