כשליסבון הולכת לישון
כמו מפרשית ללא מפרשים
אלפמה כולה דומה
לבית ללא חלונות
היכן שהאנשים יכולים להתקרר
ובעליית הגג
במרחב שנגנב מהכאב
אלפמה נדמית סגורה
בין ארבעה קירות של מים
ארבעה קירות של אבל
ארבע חומות של חרדה
שבלילה יוצרים את השיר
שנדלק בעיר
הסגורה בהתפקחות מאשליותיה
אלפמה מדיפה ריח של געגועים
אלפמה אינה מריחה מפאדו
מריחה מאנשים, מבדידות
בשקט הכואב
טועמת את העצבות עם לחם
אלפמה אינה מריחה מפאדו
אבל אין לה אף שיר אחר