אוהב את זה שאת נודפת בושם זול
ואיך שאת עושה עיניים לכולם
מנסה להתקרב לתמונת הזיכרון
לפרק לנקודות את מה שלא קיים
אני סוחב את הבדידות כמו חבר פצוע
ויודע טוב מאוד שאולי זה שקר
רואה אותך עדיין ערומה על המיטה
ורוצה יותר מכל לכלוא אותך בחדר
כשיגיע אמצע אוגוסט, ושוב במקרה
ניפגש לפנות בוקר, לבד
אפול רועד על צווארך
ואת תחייכי
כשיגיע אמצע אוגוסט, ושוב במקרה
ניפגש לפנות בוקר, לבד על איילון
פתאום מבול יכה -
אהבה וכישלון
היינו אלימים כמו שהכרנו מהבית
הלשון תמיד קלה על הדק עלבונות
מי יעז היום לדבר אלייך ככה
פעם טיח התפורר מרוב הצעקות
ניסיתי את הכול כדי להיגמל ממך
שטפתי את הלב בכל רעל שאפשר
את רודפת אותי כמו רוח של מת
כאילו משהו חשוב עדיין לא נפתר
כשיגיע אמצע אוגוסט...
צפיתי מלמטה, לאמת את השמועות
שני הצללים המתפתלים זרו מלח על השקר
לא סיפרתי לך אף פעם, אולי את כבר תופסת -
שניכם והאופניים שלי על המרפסת...