תראה, הערב שוב יורד, כבד ואפל
אתה תמיד אומר לי שאסור להתרגל
לרוב אתה צודק, אני לא מתווכחת
בסוף זה רק שנינו בלבד הזה, ביחד
תראה, השלג צנח, לבן במרפסת
פעם בעשרים שנה יש כאן רגע של חסד
זה לא נהיה פשוט יותר – אני ואתה
צדקת כשאמרת: זה עניין של החלטה
(פזמון)
ופתאום אני חושבת – יש לנו מזל
תקרא לזה גורל, תקרא לזה אנחנו
אהבה למרחקים ארוכים, זה לא קל
זה לא קל, אבל, נראה לי שהצלחנו
תראה, הפכנו דומים, מבלי להתכוון
פעם עוד היית מצטט לי, מנגן
היום כבר מספיקים לי הדברים הפשוטים
היד שלך עליי, טיול עם הילדים
תראה, למדנו עם הזמן, לדבר טיפה פחות
החלפנו חלומות בשאיפות מפוכחות
נשארו עוד שאלות שהשארנו בלי תשובה
ועקרונות שקצת כופפנו, ככה זה באהבה