עכשיו כולם רוקדים, הקצב משכר,
אנשים צפופים בתוך המעגל, זזים יפה יפה
ומחכים שמשהו יקרה.
אולי מחר תגיע התשובה, הדרך תתבהר.
חיוכים מטושטשים, יהיה מה שיהיה,
הידיים באוויר, טיפות זיעה על החזה,
ולפעמים אני שואל אותה בין כל האנשים
אם אנחנו באמת שמחים או סתם מיואשים?
האורות מהבהבים, יהיה מה שיהיה
הידיים באוויר, טיפות זיעה על החזה
ובחוץ יורד הגשם או על הפנים
אבל מה זה משנה עכשיו?
עכשיו כולם רוקדים.
עכשיו כולם רוקדים, גם אלוהים נמצא
וכל אנשי העיר החשובים , כהני המחשבה,
הם מכורים קשה למנגינה,
היום כבר לא מוצאים את המילים
והפזמון עוד רגע בא
חיוכים מטושטשים, יהיה מה שיהיה,
הידיים באוויר, טיפות זיעה על החזה,
ולפעמים אני שואל אותה בין כל האנשים
אם אנחנו באמת שמחים או סתם מיואשים?
האורות מהבהבים, יהיה מה שיהיה,
והידיים באוויר, טיפות זיעה על החזה,
ובחוץ יורד הגשם או על הפנים
אבל מה זה משנה עכשיו,
עכשיו כולם רוקדים.
בסוף הדרך בסוף הזמן,
מישהו יצטרך לומר לאן
אבל השביל יהיה רחוק,
מכל בית מכל חוף.
בסוף הדרך בסוף הזמן,
מישהו יאמר לאן
אבל אז השביל יהיה רחוק,
מכל בית מכל חוף
וזה מרוץ כל כך ארוך,
אין יודע את הסוף
ונעמוד שם מותשים
אבל נרקוד תמיד רוקדים.